יצא לי לעקוב בגלובס אחר המחלוקת בין בר רפאלי לאילן בן דוב בנושא קמפיין  סמסונג.

אין לי שום עניין לגעת במחלוקת עצמה, המחלוקת לצורך הפוסט הזה, לא מעניינת.

השורה התחתונה היא שבר רפאלי ואילן בן דוב רבו על סעיף כזה או אחר בהסכם.

מה ברור?

זה ששניהם מותגים (כל אחד בתחומו) זה ברור.

זה ששניהם אנשי עסקים רציניים, גם כן ברור (נעזוב את התקופה האחרונה הקשה של בן דוב).

ברור שבר רפאלי אשת עסקים רצינית ומנוהלת עסקית למופת וברור שאילן בן דוב הגיע לאן שהגיע בזכות כישוריו.

מה ככל הנראה יקרה?

ככל הנראה תהיה פשרה זניחה וקטנה כזו או אחרת (אני מזכיר שכל אחד תובע את השני על לא פחות ממליונים).

הכי חשוב – מה שניהם לא מבינים?

הם לא מבינים שהאינטרנט לא סולח!

אם היינו בעידן של לפני 20 שנה, היה מופיע איזה אייטם בעיתון ולמחרת כמו שאומרים, היו "עוטפים איתו את הדגים".

ואם היינו לפני 20 שנה – אז כן, צאו להילחם על צדקכם! אני מאמין באמת ובתמים שכל צד בטוח בצדקתו אחרת זה לא היה מגיע לבית משפט.

היום לא!

גוגל הוא האח הגדול של כולנו, אבל יותר  גדול ממה שאנו חושבים, כי לאח הגדול האמיתי יש נטייה לשכוח וגם בדרך כלל לסלוח – אבל גוגל הוא אח שזוכר הכל.

יש 44,000! תוצאות על "בר רפאלי ואילן בן דוב" – מישהו יכול לכמת כמה שווה הנזק הזה? האם יש חברה לשיווק באינטרנט אשר מסוגלת להסיר את התוצאות האלו מרשימת החיפוש?

לא נרחיב הרבה על הנזקים שכל אחד חוטף – אלו נזקים שבאמת שווים מיליונים לכל אחד מהצדדים. מצד אחד בר נתפסת כאן כאשת ריב ומדון, לוחמנית דווקנית ויתכן שהרבה עסקים יפחדו לעשות איתה עסקים על הבסיס הזה.  אילן בן דוב מהצד השני נתפס כאחד שלא עומד במילה שלו, לא מכבד סיכומים, תחמן וכו'.

ושימו לב – אני לא מצוי בפרטים האמיתייים – זוהי ההשתקפות של התקשורת. האם אלו הפרטים באמת? מי יודע… ומה זה חשוב כרגע. הנזק הוא מטורף.

מה הלקח?

לא לגשת לבעיות של היום עם הכלים של אתמול. מי שנוהג כך לא מבין את האינטרנט ואת נזקיו. אחת לשבוע אני מקבל טלפון מאיש עסקים שרוצה שננקה את שמו הטוב ונסיר תוצאות מגוגל מעניין כזה או אחר ששמו משורבב שם (זה אגב בלתי אפשרי לנקות, אלא להעלות תוצאות לדף הראשון על חשבון התוצאות הרעות).

שימו לב – לא תמיד  אפשר להימנע מלהגיע לאינטרנט, לפעמים מולך אנשי ריב שלא יעזור שום כוח הם ייקחו אותך לבית משפט ולפעמים נקלעת למשבר תקשורתי שהאייטמים רצים חדשות לבקרים (פרשת קצב, גלנט וכו').

מה שכן, אם קיימת האפשרות ולו הקטנה ואפילו במחיר של וויתור קשה על אגו, תשלום בכסף, קושי ערכי גדול מאד וכו' – תגיעו לפשרה אופליין! מחוץ לכל גבולות האינטרנט. דברים כאלו סוגרים בחדרים ומחוץ לאתרים האורבים לאייטמים.

שימו לב שאנו נתקלים בזה יום יום – תמיד יש לבית עסק לקוח עם אנרגיות שליליות אשר מודע לכוחו ומתחיל "אם לא יקרה… אז אני הולך ל… ומתחיל להפיץ ש…"

קחו אוויר במה שאני הולך להגיד – אם שומעים לקוח כזה, עד כמה שבא לכם לשלוח לו וירוס (ולא למחשב) תגיעו איתו להבנות, שבו איתו לקפה אם זה אפשרי, תגיעו לסגירה מחוץ לעולם הדיגיטלי.

זה לא וויתור ולא כניעה!

זו הבנת המערכת הנוכחית והכוחות הפועלים. ומה לעשות שזה לא פייר? אני יכול לתת לכם דוגמאות אינספור על עסקים שכמעט נסגרו בגלל פוסט אחד של מישהו שכלל לא בטוח אם הוא נכון או לא.

יש עוד הרבה דברים "לא פיירים" באינטרנט -

זה שכל טוקבקיסט יכול להגיב בלי לציין את שמו זה פייר? עינב גלילי קוראת להם "המקיאים האנונימיים" כל אחד בא ומקיא עליך ללא הזדהות אפילו בשמו המלא.

זה שאדם מפורסם נעצר ותוך זמן מבינים שאין כלום, לא ראיות לא עדויות ולא כלום "רמי הויבגר" לדוגמא, והכל כבר באינטרנט מפורסם, מדובר ומפורשן – זה פייר? מי ידע עוד שנה אם היה עשן בלי אש וכו'

זה שלקוח אחד, כועס ככל שיהיה מוציא את דיבת העסק החוצה, זה פייר? אתם בטח זוכרים את המקרה של פנדה מחשבים:

לקוחה כועסת החליפה תכתובת עם המנכ"ל – היא השתלחה עליו והוא עליה. אחיה החליט לפרסם את השרשרת (והיה מספיק הגון לפרסם גם את המכתב של אחותו), דה מרקר ראו בזה אייטם וכל שאר האתרים גם כן.

באותה תקופה מי שחיפש "פנדה מחשבים" ראה את התכתובת לפני האתר עצמו.

כועסת ככל שתהיה הלקוחה, האם זה הגיוני שיהיה כזה כוח בידי הלקוחות?

יש עוד הרבה עוולות, האמינו לי. זה לא מעניין ולא נעסוק בהם. רק נדע את כוחו של האינטרנט ואם נדע את זה, נדע איך לגשת.

סיכום

1. אם מראש אתם מזהים לקוח בעייתי, אנרגיות שליליות – אל תקחו אותו, תתנו לו "Fuck You Price" שלא יבוא אליכם ויצא לשוק. עשו זאת בחן, בעדינות עם הרבה חוכמה.

2. אם הוא כבר לקוח שלכם ולא מרוצה ואתם שומעים את הקולות "אם לא…. אז…", זה השלב להעביר אותו למסלול אופליין. הכל חוץ מהאינטרנט.

3. כאמור, לקחת הרבה אוויר, לשים בצד את האגו ולראות את המאקרו – לראות מה הנזק של האינטרנט ומה הנזק של המשאבים שלכם (זמן, עו"ד, אנרגיות רעות וכו') – ולסגור את הפרשה.

ומה בענין בר רפאלי?

היא מתנהלת עסקית למופת ונראה שיש צוות עסקי מדהים מאחוריה, מי שחושב שיש הצלחה כזו רק בזכות היופי טועה, זה שילוב של הרבה גורמים. רק מה, עם עוד קצת פיין -טיונינג היא היתה יכולה להביא את עצמה ליותר, להיות יותר ולקבל יותר – יותר במקרה הזה הוא לא רק כסף.

בהצלחה

קופצים בשבילי ממטוס בחמישה דולר!

טוב, לא בדיוק מטוס ולא בדיוק קופצים…

זה גיג שיקיר ואני ראינו בפייבר והאיש הזה מאד הצחיק אותנו והיינו חייבים לרכוש ממנו שירותים (עובדים שם בוויזי…?)

אז כתבנו לו טקסט, אותו אתם יכולים לקרוא מתחת לסרטון והוא ביצע את זה בשביל חמישה דולר!

תחשבו – להדפיס, לצלם, לערוך ולהעלות, כל זה בשביל חמישה דולר והוא אמריקאי וכלל לא צעיר.

ועכשיו ברצינות – זה לקח שפותח את הראש, מה אנשים מוכנים לעשות בשביל כסף, הנטיה לחשוב שניתן לרכוש שירותי שיווק באינטרנט וקידום אתרים וכל שירות אחר רק מהודו או פקיסטן, היא שגויה.
וויזי רוכשת הרבה שירותים מאמריקאים (הרבה פנסיונרים) והם שירותים מעולים.
העולם היום באמת גלובאלי בכל מה שקשור לשירותים דיגיטליים וגם אם משהו לא נראה או נשמע הגיוני בתבנית שאנו מכירים – נא לחשוב עליו מחדש.

ועכשיו לסרט

זה הטקסט שהוא קיבל:

Amazing!

You will not believe the internet! Any task can be outsourced today.

Here I am working for Wisy – Internet Marketing Company based in Israel
Ido & Yakir paid me only $5 to jump from a plane and read this text.

It’s a message for all Wisy customers to use outsourcing to manage tasks that people can do better than you.

Ido & Yakir would like to tell Anat that WordPress is better than Drupal

Please visit us at Wisy at www.wisy.co.il

לפני שאתחיל, אני יודע שיש הרבה דעות, וזו בכלל יומרה גדולה להמליץ איזו פלטפורמה הכי טובה ומה הכי נכון לשיווק באינטרנט, ובכל זאת…

בכל כמה ימים אני מקבל טלפון: על מה לבנות אתר? מה הכי נכון לשיווק באינטרנט? מה אני ממליץ? וכן, יש לנו בוויזי הרבה מאד ניסיון (גם הרבה מאד כוויות…) ויש לנו תשובה מגובשת בנושא שאותה אני רוצה להביא כאן.

על מה לא אדבר

על כך שהפלטפורמה צריכה להיות עם מערכת ניהול תוכן מלאה. זה בכלל לא לדיון. ברור שצריך. כל מילה נוספת מיותרת. ההפתעה שלי היא איך עדיין היום חברות "רציניות" אומרות ללקוחות "עזבו אתכם, כל מה שתצטרכו, נזין לכם ב…"

חידדנו את הברור. מה מערכת ניהול התוכן צריכה לכלול?

טוב, זה כבר לא ברור. אספתי כאן, בפוסט דרישות ממערכת ניהול תוכן, רשימה חשובה בנקודות פשוטות שניתן להעביר לבונה האתרים שלכם. כל מה שחובה הוא חובה ואם החברה לא עומדת בזה, תיפרדו ממנה יפה לשלום.

שלוש הקדמות

חוק המספרים הגדולים

מניסיון של שנים רבות בתחום התוכנה, למדתי את חוק המספרים הגדולים – החוק אומר שאם יש חברה גדולה ממך אשר משתמשת ומממשת את התוכנה פי כמה וכמה ממך, ככל הנראה שהם כבר אכלו את כל הבאגים האפשריים וכל התחלואים הקיימים בעולם, כך שאתה יכול לבוא למסלול יחסית בטוח.

מעבר לבאגים, על רוב הצרכים האפשריים ככל הנראה ענו להם, על רוב הדוחות, על רוב המודולים על רוב הממשקים וכו'. נניח שחברת טבע עובדת עם תוכנת פריוריטי, לא סביר שאם אני מחסן קטן לציוד משרדי המערכת לא תכיל את רוב הצרכים שלי (לא רצונות, צרכים). לכן, לבחירת תוכנה ישנם שלושה עקרונות בסיס:

1. אף פעם אל תהיה הראשון וגם לא בין מאה הראשונים.
2. לחברת התוכנה ישנם מעל 1000 לקוחות פעילים.
3. חובה שלחברה יהיו לקוחות גדולים ממך, לאו דווקא במחזור, אלא במימוש המערכת.

בהקשר שלנו אם CNN, TechCrunch, GigaOm ועוד מיליונים משתמשים בוורדפרס, אז סביר להניח שהאתר שלנו, על כמה מאות העמודים שלו, גם יכול.

Open Source

זהו קוד אשר שייך לקהילה – דוגמאות ניתן לראות ב- Android, Firefox, Chrome, Linux ועוד. קיים סיכוי אפסי שחברה קטנה תצליח לעשות מערכת טובה יותר לעומת קהילה בת אלפי מפתחים.

חברה קטנה לא תענה בחינם על הדרישות המטורפות של העולם,  כמו דרישות מקידום אתרים, שיווק באינטרנט, חיבורי סליקה, חנות, ממשקי קהילה, טפסים משוכללים, חיבורים למערכות ניוזלטר ועוד.

סיכוי אפסי שחברות תוכנה מוכרות כמו PayPal, MailChimp, Salesforce, Zoho וכו' יעשו ממשק מיוחד לתוכנה מיוחדת של חברה קטנה – תראו מול זה כמה פלאגאינים יש לסיילספורס בוורדפרס.

סיכוי אפסי שגוגל יעשו שינוי בקריאת הנתונים שלהם בגלל חברה קטנה – מה שכן קורה עם וורדפרס לדוגמא.

הקדמה אחרונה – אין צורך להמציא את הגלגל!

הכל, כולל הכל, כולל הכל הומצא וקיים – בטח באינטרנט בטח לצרכים שלנו.

יש אתרים מעולים, יש עיצובים מעולים, יש מערכות מעולות. תמיד מצחיק אותי שאני בא לאיזה רתך, והדבר הראשון שהוא אומר לי זה "הצרכים שלי אחרים, לא ראיתי את מה שאני צריך באינטרנט". התשובה שלי היא האם הטלפון שאתה מחזיק אחר? בנו משהו בשבילך? המאזדה 3 שלך גם אחרת? אתה תופר את הבגדים שלך לבד? יש לך מקרר שעוצב במיוחד? בינתיים בגלל שהוא רוצה משהו כל כך אחר, יש לו דף זמני שבנו לו דפי זהב עם מייל של haratach1967@zahav…

אני לא מזלזל ברצון של אנשים לעשות משהו אחר, אני פשוט חושב שהפוקוס והאנרגיה צריכים להיות במקומות אחרים בעסק, כמו בנייה וחידוד של הבידול ולא בסטייה מהעיקר כדי לבנות מערכת ניהול תוכן מיוחדות לצרכינו.

על החשיבות של מערכת ניהול תוכן לשיווק באינטרנט

חשיבות מטורפת. בכלל, אם מחלקים את עוגת ההשפעה של קידום האתרים, אז העבודה על האתר והארכיטקטורה שלו מהווה קרוב ל- 50% (אין כמובן מספרים בדוקים, זו רק דעתי). מערכת ניהול תוכן טובה תתמוך בכל הפרמטרים של קידום אתרים, כמו URL ידידותי http://www.wisy.co.il/about ולא סימני שאלה, פיסוק, אחוזים וכו'. כמו לשים תגיות alt על תמונות, כמו מפת אתר אוטומטית ועוד ועוד והכל באופן שקוף וברור.

מי הן המערכות הפתוחות המומלצות

אפשר למנות ארבע מערכות פתוחות מובילות מתוך עשרות ואולי מאות:

וורדפרס – מערכת שהתחילה כמערכת לבלוגים ומאד התפתחה לכדי מערכת לבניית אתרים – 62% מהאתרים אשר בנויים בקוד פתוח מבוססים עליה. 22 אתרים פעילים מכל 100 בנויים על וורדפרס. קלה מאד לבנייה, אלפי תבניות ומאד קלה לתחזוק. קהילה ענקית של מפתחים ואלפי פיתוחים.

דרופל – קהילה גדולה, סף כניסה לא פשוט כדי לפתח בה, אבל אותנו כיוזרים זה לא מעניין, פשוט לעדכן תוכן. מערכת מהירה יחסית וחזקה.

ג'ומלה – סליחה, אבל אני פשוט לא סובל את המערכת. אולי היא מאד פשוטה למפתחים, אבל ללקוחות היא סיוט. כדי לעדכן שם איזור תוכן, צריך להיות חתן פרס נובל למתמטיקה. לשאלה אם גוגל אוהב אותה, אז התשובה היא כן. אוהב מאד. מערכת מהירה גם כן. החסרון היחיד שברצינות ניתן להתגבר עליו כמובן הוא הידידותיות למשתמש. סה"כ מערכת טובה מאד.

מג'נטו – מערכת ייעודית לקמעונאות. מלאת פיצ'רים כמו Cross Sale, Up Sale, קופונים וכו'. מאד חזקה, קלה מאד לתפעול משתמשים. חסרונות מצאנו בגיור שעשו לה פה בישראל, במהירות הטעינה של האתרים (איטי מאד) וכן בכך שיש קהילה מאד קטנה של מפתחים כך שאם הסתבכתם עם המפתח שלכם, קחו בחשבון שאין עוד הרבה.

מה החוזקות הכי משמעותיות של המערכות הפתוחות?

סריקה של גוגל

כשיש מערכת עם מיליוני אתרים כדוגמת וורדפרס, גוגל מטעמים אינטרסנטיים בונה אלגוריתם שיסרוק רק את העיקר ביתר דיוק. הם עושים זאת מטעמים חסכון במשאבים ולנו זה עושה טוב. תכל'ס Win Win.

פיצ'רים חדשים, ממשקים והפתעות

אלפי משתמשים, אלפי צרכים – כל דבר שיפתחו בעולם הזה, יעשו לו חיבור עם מערכת גדולה.

אין חתונה – יש קהילה

יש בעיות עם הפיתוח? בעיות עם החברה? לא קרה כלום! חפשו בגוגל "מפתח ל… " ושלום. יש אלפי תוצאות. לא בני ערובה של אף אחד.

חסרונות משמעותיים של המערכות הפתוחות

זו לא חליפה לפי מידה, לא הכל אפשרי, לפעמים צריך לעשות פשרות שלא תמיד מתאימות. לפעמים ה- Dropdown הכי פשוט הופך להיות סיפור. לפעמים גלריה לא מסוגלת להציג את עצמה כמו שרצית, לפעמים פיצ'רים מסוימים לא נתמכים, לפעמים מה שחשבת שהוא הכי פשוט בעולם כמו לשמור נתונים של טופס לא מתאפשר וכו'.

קוד – עדיין הקוד במערכות אשר בנויות לפי מידה – נקי יותר באופן דרמטי. גוגל אוהב כמובן קוד נקי ככל האפשר. למערכות הפתוחות קוד עצום ביחס לתצוגה.

מהירות – מהירות הטעינה של המערכות הסגורות עקב האמור הוא פי כמה יותר מהר. כשבונים חליפה לפי מידה האתר טס למעלה וגוגל מאד אוהב אתרים מהירים.

אני מעריך ששלושת הנושאים האלו יקבלו פתרון בשנים הקרובות, אבל עדיין יש ניצחון בולט למערכות הסגורות במהירות ובתאימות.

סיכום

הסיכום שלנו מאד פשוט. בשקלול היתרנוות והחסרונות, מהירות ותאימות מול קהילה ואלפי פיתוחים ולא להיות תלוי בשום חברה – אנחנו בוחרים חד משמעי בקוד הפתוח.

איזו פלטפורמה בדיוק? רוב האתרים הם תדמיתיים ושיווקיים עם צרכים מאד קטנים. ל- 90% מהאתרים וורדפרס מושלמת. מערכת קלה מאד לתפעול, כל אדם שגולש בפייסבוק יכול להשתלט עליה ללא בעיה, אהובה ע"י גוגל ואלפי פיצ'רים של הקהילה. אין שום סיבה להסתבך מעבר לכך. לאתרים שרוצים יותר או בעלי מורכבות, דרופל יכולה לענות על הכל. מערכת חזקה מאד, מהירה (יותר מוורדפרס), קלה מאד להזנת תוכן (פחות מוורדרפס) וסה"כ מספקת את הסחורה יפה מאד.

נקודה חשובה יותר ממהסיכום

בסופו של יום, יותר חשוב מכל מערכת, זה מי בונה את האתר. אני לא צוחק ולא מגזים. האם הוא איש שירות? האם הוא חוזר למיילים? האם הוא עומד מאחורי הבאגים ולוקח אחריות? האם אחרי חצי שנה, כשאתם רוצים פיצ'ר קטן, מפציצים אתכם במחיר? בתקופתי ב"ריטליקס" העדפתי לקחת מתכנת שהוא בן אדם ואיש שרות על כל גאון משוגע. הדברים לא השתנו.

בהצלחה!

זה הגיע.

המיילים חסרי התוכן, חסרי החן, חסרי העניין שמברכים את כולנו. סטארט אפ הסיפור הזה של המייל, ממש גאוני… ניתן לשלוח לכ-ו-ל-ם מייל אחד ובבת אחד לרגש (ולתפור) את כולם.

האם אכן סטארט אפ?

האם אנו מקדישים יותר מאלפית שנייה למייל המטריד הזה אשר שולח לנו תמונה מבנק תמונות + ברכה? האם אנו מקדישים אפילו Reply לאותו שולח, האם כשאנו מקבלים SMS "מברכים אותך ואת בני משפחתך ב… ממשפחת …" אנו משיבים?

חשבתי שהשנה כל ההזנייה הזו תיעלם, אבל היעלמות לא נראית באופק. אז ראשית – להציג את דרגות הפשעים, ואחרי זה גם טיפים:

דירוג המשווקים הגרועים

המשווק ה"משקיע"

הוא שולח ברכה ב- SMS, ודואג שתחבירית זה יהיה גם בלשון זכר וגם נקבה "מאחלים לך, שנה טובה…" או זה ששולח מייל דרך פלטפורמה מסודרת עם פרסונליזציה "עידו, מאחלים לך…"

המשווק הקלאסי

עשה קובץ אצל גרפיקאית ושולח לכולם.

המשווק העצל

קיבל קובץ שנראה לו (מהמשווק הקלאסי), עשה Forward ורואים את ה – FW: במייל שלו.

המשווק החצוף והעצל

קיבל מייל, העביר אותו הלאה אבל שם את כל הרשימה שלו ב- To: כך שכולם חשופים לכולם.

המשווק הממש מגזים!

קיבל מייל עם לינק, חושף את כל הנמענים ב- "To" (במקום BCC) וגם עשה Forward למייל שהוא קיבל עם מלא כתובות, כך שצריך לגלול למטה ולזהות את הלינק – הלינק עצמו שולח אותך לאתר אחר מלא בפרסומות ופרומואים וברכה קטנה באמצע…

לא צחקתי, זה מפתיע גם אותי עד היום שאנשים חושבים שזה מקדם משהו, משווק משהו, מרגש מישהו. אני המום שאנשים עושים פורוורד למיילים עם "שנה טובה" אבל זה ממש קורה. לא יאומן (לא יודע אם אני הדוגמא, אני גם המום שעסקים עובדים עם פקסים…).

צריך לזכור שאם לא מממשים טכנולוגיה כמו שצריך היא יכולה גם לבוא לרעתנו. אנשים היום לא מתרגשים מ- SMS וגם לא ממייל עם יכולות פרסונליזציה "שלום עידו… וכו'". עסקים הרי עושים זאת כדי לשמור על קשר, כדי לשווק עצמם או לשמור על קשר. זאת לא הדרך! המהירות שבה אתם מוחקים את המייל, זו אותה מהירות שבה הלקוח מוחק את המייל, היחס זהה.

שלושה טיפים לשיווק נכון

כבוד – התייחסו למייל של הלקוח שלכם בכבוד. אם דפקתם בדלת, לא לבוא בלי כלום. המהירות שבה הלקוח מסיר אתכם או חוסם אתכם היא מטורפת. בטח היום.

ערך – אין מה לדפוק בדלת סתם, תמיד לבוא עם ערך, כל סוג של ערך ללקוח. לא לבזבז קרדיט סתם.

פרסונליזציה – "אישי" זה לא שם פרטי וגם לא ברכה שהבנק מדפיס ושולח בדואר. אישי זה משהו אישי, משהו שרק אתה והלקוח יודעים. כתבו את זה בכתב יד על מעטפה ושלחו בדואר "אהלן עמי, התקדמת מדהים השנה, האופן בו מימשת את פייסבוק הוא לתפארת. אני מאחל לך השנה.."' וכו'.

זהו, שיהיה חג שמח ושנה מלאת מימוש עצמי! רעיונות נוספים, הזינו כאן למטה בתגובות.

העסקים המתקדמים שעושים שיווק באינטרנט ומדברים מכירות, יחסי המרה, לידים, משפך מכירה וכו', עדיין נופלים בתוך דפי האתר שלהם. שם, משום מה, כל מתודולוגיות המכירה נעלמו והם מדקלמים בפירוט טכני על המוצר שלהם השירות וכו'.

אותם עסקים כן מרימים דפי נחיתה מכירתיים בקמפיינים שלהם בהתאם למתודולוגיות מכירה ושיווק באינטרנט, מביאים את כל מה שהם יכולים, פרומו גדול, הנעה לפעולה, דף אטום (ללא קישורים מסיחים) וכו'. בקיצור הכל לפי הספר. הדפים האלו נקראים גם דפי סחיטה Squeeze Page, שבמהותם באים "לסחוט" את פרטי הגולש כדי להביא אותם במהירות לאנשי המכירות שיבואו במגע אנושי.

כך נראה דף נחיתה לדוגמא: יש בדף הזה כל מיני מתודולוגיות שלא ניכנס אליהם בפוסט הזה, אבל כל פיקסל מדוד ומחושב.

אין דף מושלם שתמיד עובד. טרם ראיתי כזה. יש לנו לקוחות שאנו מעלים להם דפים שאנו סבורים שהם מדהימים לפי עקרונות שיווק ומכירה והדף בקושי ממיר ולעומת זאת, יש לנו עבודות שאנו מעקמים מולם את האף והם מכים אותנו באחוזי ההמרות שלהם.

בסופו של יום, המדד היחיד לדעת אם דף נחיתה עובד או לא אלו יחסי ההמרה שלו בהתאם לאותו התחום. כמובן שלא ניתן להשוות דף נחיתה של גרופון שהוא גם מותג מוכר ושההמרה שלו היא בסה"כ לקחת מייל ולהציע הצעה של 50% הנחה למסעדה מוכרת, לבין "קורס לימוד בניית אתרים" שעולה "רק" 7900 ₪.

אבל מה עם הדפים שלנו בתוך האתר?

מה התפקיד שלהם?

רבותי, התפקיד שלהם הוא בדיוק אותו תפקיד של דף הנחיתה. להביא לידים איכותיים ואם זה אתר שמוכר – אז למכור.

שימו לב שלא תמיד צריך דף נחיתה בקמפיין. לדף נחיתה יש חסרונות רבים מאוד כמו חשדנות (לא תמיד החברה מזוהה), הרגשה ש"סוחטים אותנו", הרגשת חוסר בטחון במוצר וכו'.

לדפים רגילים בתוך אתר יש (או יותר נכון אמורה להיות) מהימנות, סמכותיות, בטחון וכו'.

ובכל זאת, מטרת הדף הפנימי הוא למכור.

מה אנחנו לא רוצים?

לא רוצים פרטים טכניים, זה לא מעניין. אם אני עו"ד פלילי, אז זה ברור שאני עו"ד מוסמך ויש לי תעודה ואני מתעסק בזה והמשרד מתעסק בזה ועוד ועוד – אבל למה לעזאזל לעשות אתי עסקה? למה שגולש ימלא טופס אם יהיה כתוב שאותו עו"ד פלילי מתעסק בפלילים ויש לו תעודות? זה לא מספיק.

מה אנו מחפשים כגולשים?

אם תחשבו על זה, בסופו של יום זה מאד פשוט. אנחנו מחפשים לדעת שאנחנו במקום הנכון ועושים את הדבר הנכון ומשלמים את התמורה הראויה לשירות.

אז אם חבר המליץ לי על שירות מסויים, זה קל מאד. אני מגיע כבר "מכור", אבל אם לא חבר המליץ והגעתי דרך גוגל, איך אדע ואבחין שאני במקום הנכון?

היינו רוצים לראות סמכותיות, היינו רוצים לדעת שעוד אנשים כמונו עשו את אותה עסקה, היינו רוצים לדעת שזו עסקה טובה, שיש ערך לכסף, היינו רוצים שיענו לנו על החששות הטבעיים שלנו – החזר כספי, חיובים, התחייבות וכו'.

בסופו של יום זה פשוט – חשבו על עצמכם, האם הדף שלכם מספיק כדי שהוא ימיר אתכם למכירה. זהו. פשוט.

ראו את הסרטון הקצר הזה ואחרי זה קראו את הטיפים לסיכום

הצגתי בסרטון הזה את חברת 37signals שאני מאד מעריך מהרבה אספקטים, בלי קשר לאיכויות המוצר, גם האתרים שלהם בנויים לתפארת.

אם הייתי מנהל להם את הקמפיין, כיוון שהדפים שלהם כל כך ממוקדים, חדים ומדוייקים, הייתי שולח את הגולשים ישר מהקמפיין לדף המוצר.

ניתן לראות הרבה מאד דפי מוצר מעולים, אחרים לגמרי, שונים במהותם אבל העיקר שהם עובדים, העיקר שהם ממירים. תראו את דף הבית של Wibia, שהוא מעולה בעיני, דף המוצר של ZohoInvoice, מאד מכירתי וממיר ויש עוד אלפי דוגמאות שונות שעדיין ממירות.

חשוב לזכור שדף טוב הוא לא דף ש"שעושה לי את זה" אלא הוא דף שממיר באופן אופטימלי את הגולש לפעולה.

אז בואו ניקח כמה עקרונות שכולם מבוססי הגיון לדף מוצר שהיינו רוצים לראות.

נניח שיש לי מרכז ספורט ושם אני מציע חוג קראטה לילדים. מה הגולש רוצה לראות?

שלב ראשון, לא לספר על עצמך, זה לא מעניין, מה שמעניין את הגולש, זה מה יוצא לו מזה, WIIFM – What's in it for me?

במקרה הזה, הלקוח הוא ההורה ולא הילד, לכן, WIIFM זה "בוא תן לילד שלך בטחון עצמי" או "תקנו לילד שלכם כלים להגן על עצמו" או "תוציאו את הילדים מהפייסבוק!" וכו'. אתם מבינים את הנקודה.

שלב שני, אחרי שהבנתי מה יוצא לי מזה, הייתי רוצה ללמוד על הפעילות אבל בעיקר על הבידול של המרכז הזה, במה הוא שונה ממרכזי קארטה אחרים? מה הסיפור שלו וגם מעט פרטים על מה עושים.

שלב שלישי, אחרי שהבנתי מה יוצא לי מזה וגם מה זה, הייתי רוצה להתחזק לדעת שאני במקום הנכון, עושה את העסקה הנכונה. לדוגמא, לקוחות אמיתיים מספרים ביוטיוב על המרכז. היינו רוצים לראות וידאו אמיתי של המדריך בפעולה, גלריית תמונות שמספרת סיפור על המקום וכו'.

שלב רביעי, אחרי שהגולש מתחיל להיסגר, אך עדיין עם חששות, היינו מעוניינים להפיג אותם – "חודש חינם ללא התחייבות", "נלווה את ילדך בשיעורים פרטיים כדי שידביק את הקבוצה" "מחיר שמור למשך שנה" וכו'.

שלב חמישי, זו הנעה לפעולה – הגולש צריך לדעת מה רוצים ממנו, לא להשאיר את הטלפון שוכב שם, זועק שמישהו יסתכל עליו. "ליוצרים קשר השבוע, סט כפפות אימון מתנה". פרומו תמיד מוגבל בזמן, אחרת תהיה זילות.

איך עונים על כל זה אצלכם? לכם התשובות. מה שכן, מי שיענה נכונה באתר שלו, הוא זה שינצח וימקסם את אחוזי ההמרה.

בהצלחה.

שותפים לפוסט: לייב סיטי בניית אתרים

ללא מערכת ניהול תוכן באתר אין שיווק באינטרנט. נקודה.

לא ארחיב על הנקודה מה זו מערכת ניהול תוכן, החשיבות שלה וכו'. צאו מתוך הנחה שאם מוכרים לכם אתר ללא מערכת ניהול תוכן, אז… לא ארחיב. פשוט זו חובה וזהו.

לאחרונה, יש גם כל מיני חברות שמוכרות פלטפורמות שונות "אתה רוצה מערכת עם אופציה לקידום אתרים או ללא האופציה לקידום אתרים?" קצת מזכיר לי שבחתונה שלי (שהיתה כבר מזמן) אמרה לי חברת הקייטרינג, "אהה… מצחיק אתה, ברור שמלצרים לא כלולים, אתה רוצה גם מלצרים?" לא! סבתא שלי תמלצר ביחד עם הדודים! מה זה קייטרינג ללא מלצרים? מה זו מערכת ניהול תוכן ללא קידום אתרים?

אבל את השוק לא נחנך, רק נלמד לשאול את השאלות הנכונות.

אם כך, מה לבקש? אלו צרכים נדרשים ממערכת ניהול התוכן, כדי למנף את האתר שלנו לקידום אתרים ושיווק באינטרנט? מה הוא Must ומה Nice to have?

אם אתם עובדים עם אחת המערכות – וורדפרס, דרופל, ג'ומלה או מג'נטו, אתם יכולים לוותר על הקריאה, כל מה שאתם צריכים בפנים.

כללי – חובה:

1. תמיכה והצגה מדוייקת בכל הדפדפנים החל מאקספלורר 7 ומעלה, פיירפוקס, כרום ואופרה.
2. תמיכה בתצוגה בטלפונים חכמים (לא בניית אפליקציה, רק תצוגה). לא אמורה להיות בעיה.
3. תמיכה בהוספת קוד – לדוגמא קוד אנליטקיס, קוד של רשתות שותפים וכו'.
4. לעדכן כל אזור תוכן באתר לרבות תמונות, הדר, פוטר וכו'.
5. תמיכה בבניית טפסים, הוספת שדות, עדכון השדות (למי לשלוח את המייל וכו'), כותרות וכו'.
6. תמיכה בטיקר של חדשות (חדשות רצות).
7. תמיכה במנוע חיפוש פנימי.

 קידום אתרים – חובה:

1. שליטה על שם \ כתובת ה- URL לדוגמא, דף אודות של וויזי, נראה כך: http://www.wisy.co.il/about נקי, ברור ומאפיין את הדף עוד לפני שנכנסנו אליו.
2. תמיכה בכל התגיות האפשריות ובעיקר בחשובות שבהן Title, Description, Keywords.
3. אפשרות להגדיר תגיות ברירת מחדל לאתר כך שבפתיחת דף חדש, התגיות יוזנו בנוסף, אפשרות לדרוס, לשנות בכל דף את התגיות.
4. תמיכה בתגית "Alt" על תמונה, הוספת תגית "Title" אוטומטי לפי ה- Alt.
5. תמיכה בתגית "Title" בפלאש.
6. תמיכה בתגיות נביגציה (Breadcrumb ) בהצגה של המיקום הנוכחי של הדף לדוגמא דף הבית > אודות > חזון החברה.
7. תמיכה ב Site Map בפורמט XML  ויצירת XML אוטומטי כל זמן מוגדר.

לא חובה, אבל רצוי

1. תמיכה ב- iPhone ואנדרואיד – תצוגה של חלקים שאנו בוחרים להציג לגולש בבטלפונים חכמים.
2. אפשרות לפתוח דף נפרד ללא ירושת התבנית – לצורך בניית קמפיינים ודפי נחיתה.
3. תמיכה בהרשאות – מי מורשה לשנות ואת מה. אתם לא רוצים שעובד שלכם,  גם בתום לב, ישנה מחלקות שלמות שעבדתם עליהם.
4. תמיכה ב- "ענן תגיות"
5. שליטה על ה- CSS. אם זה סינית, אז תדעו שזה אומר שליטה מלאה על הגדרות העיצוב.
6. אפשרות עצמאית לגשת ל- FTP ולעשות שינוי בקבצים וכו'.
7. תמיכה בגיבוי כל האתר – ייצוא לקובץ חיצוני, XML או כל פורמט אחר. העיקר לגבות את האתר.

בהצלחה!

תגיות לפוסט: שיווק באינטרנט, עידו סלע, מערכת ניהול תוכן

לפני שאתחיל בפוסט, תרשו לי לתת מסר פרטי:

"אמא, תירגעי, זה פוסט בנושא שיווק, לא דרך חיים!"

זהו, אפשר להתחיל.

האויב הגדול של העשייה הוא הפנטזיה. כשאנו שואפים גבוה מדי, שאיפה שהיא בלתי ניתנת להשגה במונחים ריאליים, שם השיתוק בא לידי ביטוי.

כך, חברת סטארט אפ לא צריכה לפנטז על להקים את פייסבוק, וגם דוגמנית לא צריכה לפנטז על להיות בר רפאלי – לפחות לא בשלב הראשון.

מה כן? תמיד לשאוף לליגה אחת מעלינו, כדי שיהיה לנו לאן להגיע ולהתאמץ.

כשאני משחק שח עם מאסטרים, אני חוטף כזה מט, שאני אפילו לא מנסה לעורר את השכל שלי כדי להבין מהיכן הוא בא. כשאני משחק שח עם שחקן בליגה אחת מעלי, אני כל כך מתאמץ, עד כדי כך שאני מוציא מעצמי את המקסימום. אז מה אם אני מפסיד 9 פעמים ומנצח פעם אחת? אני ממקסם את היכולת שלי.

אני לא אומר להישאר בבינוניות, אלא תמיד לשאוף לרמה אחת יותר מהיכולות שלנו.

אבל שימו לב לדבר חשוב: היכולת משתנה כל הזמן! אם היום יש לי חברה של עשרה עובדים, כדאי שאשאף לחמישים עובדים. מחר, כשאהיה עם חמישים עובדים, אהיה בעל יכולת הכלה גדולה יותר, יכולת אישית וניהולית גדולה יותר, ולכן אשאף לאלף.

ולמה ההקדמה הזו?

א. אולי הטיפ הזה יעזור לכם לעשות יותר ולהיות יותר במעגל העשייה.

ב. חברה פרטית בשם "Heart Attack Grill" לכדה את תשומת ליבי עוד בזמנו שהיא פתחה לגאונות שיווק ואסביר מה מיוחד (או לא מיוחד) דווקא בה.

המסעדה פתוחה משנת 2005, לא השקיעה דולר אחד בפרסום ובאופן רשמי היא המסעדה הפרטית המדוברת ביותר בעולם. אלפי כתבות חיות, מאות כתבות מרשתות טלוויזיה מכל העולם ומאות מתנגדים, מוחים, מפגינים וכו'. בקיצור כל מה שצריך ליחסי ציבור.

אני כותב עליה עכשיו, כי הדובר שלה בלייר ריבר נפטר בגיל 29 במשקל 260 ק"ג. הבעלים מצדו, לא פספס גם את ההזדמנות הזו למטרות יח"צ.

אז מה הסיפור?

זה סיפור על מסעדת המבורגרים "רגילה" שכבר משמה המיוחד והמעורר מחלוקת מתחיל השיווק "גריל התקף לב". הבעלים עשה את כל הפעולות ההפוכות מהטרנד העולמי:

במחלקת האוכל

1. יש לו המבורגר ללא חסה
2. צ'יפס ללא הגבלה שמטוגן בשומן מלא
3. אין משקאות דיאט
4. סיגריות ללא פילטר
5. המבורגרים גדולים מאד

כך נראה התפריט וגם הדף הראשי של האתר שהוא בלי קשר לפוסט הזה מאופיין נכון מאד בהקשר של שיווק באינטרנט:

במחלקת הגימיקים

1. מי ששוקל מעל 350 פאונד (158 ק"ג) אוכל חינם קבוע
2. המלצריות הן "אחיות" סקסיות אשר מלבישות אותך בחלוק בית חולים וצמיד תואם
3. הסלוגן שלהם "Taste Worth Dying For"
4. הבעלים לבוש כ"רופא"
5. מי שאוכל את ההמבורגר המרובע, מקבל צלצול פעמון ומובילים אותו עם כסא נכים החוצה
6. שלל גימיקים נוספים כמו דובר ששוקל מעל 200 ק"ג, שירים, גרפיקה אחרת וכו'

תראו את קטע הוידיאו הזה:

אז מה הסיפור ולמה בכלל אני כותב על זה?

הסיבה היא כי זה שיווק במיטבו. דווקא משום שמדובר במסעדה פרטית ולא סטיב ג'ובס הגאון. אני מציין את זה, כי זה נגיש.

קראתי הרבה (יחסית) על המסעדה, ומעניין שאף אחד לא אמר שהטעם מעולה, אף אחד לא ציין שהמוצר כל כך מדהים שהוא חייב לבוא שוב. ובכל זאת, הבעלים טוען שהוא מקבל 80! מיילים לשעה לפתיחת סניפים בזיכיון והוא מסרב בתוקף.

שימו לב טוב – מדובר סך הכל בהמבורגר רגיל. אין בו דבר שונה. הרי כל ההמבורגרים הם זבל! למה, מישהו חושב שצ'יפס במקדונלדס בריא? וההמבורגר של מוזס בריא? אבל "גריל התקף לב" עטפו את ההמבורגר שלהם בשיווק מדהים שכולו דיוק מושלם בעטיפה עם כמעט אפס נגיעה במוצר.

זה כל מה שיפה כאן – אדם רגיל, לא בוגר הארווארד במגמת מצטיינים של שייטת טייסת מ- 8200, לקח מוצר רגיל ויומיומי שקיים עשרות שנים, שיפר לו דרמטית את העטיפה שלו, ויצר מפלצת יחסי ציבור ושיווק שלא נראתה כמוה לבית עסק מזמן!

לכן פתחתי בהקדמה על הפנטזיה. הרי לכם דוגמא לבית עסק, נגיש ורגיל, שעושה שיעור לכולנו על בידול. שיעור שכדאי שבתי עסק יפנימו, ושיעור שקל ונגיש לנו להתחבר אליו.

חשוב לזכור שכלי מרכזי בשיווק הוא בידול בידול בידול – אל תפתחו עוד בית קפה שמגיש קפה ועוגה, או עוד חנות בגדים בקניון שמוכרת את אותם בגדים, או ללכת באסטרטגיית “Me Too”, ולעשות קופי פייסט מהעסק השכן.

נסו לחדד את בית העסק שלכם. נסו לבדל אותו כדי שכל אחד יוכל לראות ולהבחין בבידול בבירור.

בהצלחה!